הוצלפ ופשטר מהו הליך חדלות פרעון

פשיטת רגל – מה זה?
ביום -15.09.2019, נכנס לתוקף חוק חדש שמסדיר את הליכי פשיטת הרגל החדשים שנקראים מעכשיו -הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
מטרות החוק החדש הן, בין השאר, להציב את שיקומו הכלכלי של החייב בעדיפות גבוהה, להגדיל את סכומי החובות שהנושים יוכלו לקבל ולקצר הליכים ובירוקרטיה שהיו קימים במידה שאינה סבירה בהליכים הישנים.
החוק והתקנות מכוחם נובעים דיני פשיטת הרגל בישראל הם פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש”ם-1980, ותקנות פשיטת הרגל התשמ”ה-1985, והתיקון כאמור.
הגורם המרכז את התהליך הוא הכונס הרשמי במשרד המשפטים, המשמש כגורם ניטרלי הממונה על נכסיו של החייב, ובמידה ומונה לחייב נאמן, הרי שהכונס משמש המפקח על פעולותיו של הנאמן.
ע”פ התיקון החדש, ניתן לפתוח הליכי חדל”פ כשסכום החובות גבוה מ-166,627.31 ₪ (נכון ל-2024), וכמו כן ההליכים מתנהלים בבית משפט השלום, בניגוד לבית המשפט המחוזי בו התנהלו התיקים לפני התיקון.
אגב יצוין, שחייב שסכום חובותיו נמוך מ-166,627.31 ₪ (נכון ל-2024), יכול לפתוח בהליכי חדלות פירעון שמתנהלים בהוצאה לפועל.
שני מטרות עיקריות עומדות בבסיס הליכי פשיטת הרגל, האחת, היא לאפשר לכנס את כל רכושו של החייב ולבצע חלוקה שוויונית של נכסים אלו בין נושיו, והשנייה, ואולי העיקרית שבהם, היא לאפשר לחייב שלא מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש ונקי מחובות העבר.
בתחילת ספטמבר 2013 בוצעה רפורמה ע”י הכונס הרשמי, מכיוון שתכלית דיני פשיטת הרגל בדבר מתן הפטר לא יושמה כראוי בפועל. מכח רפורמה זו, נקבעו נהלים לביצוע הליכי פשיטת הרגל:
א – תחימת תהליך פשיטת הרגל בזמן, סיום ההליכים תוך 4.5 שנים מיום מתן צו הכינוס.
ב – בכל תיק ימונה מיד עם מתן צו הכינוס מנהל מיוחד שיתמקד בשנה וחצי הראשונים (ממתן צו הכינוס עד לדיון בבקשה לפשיטת רגל) בהבאתה של תכנית פירעון לאישור בית המפשט המחוזי.
ג – עם אישור תכנית הפירעון האמורה לעיל ע”י ביהמ”ש והכרזה על החייב כפשוט רגל, יינתן הפטר מותנה לחייב, שיהפוך בתום תכנית הפירעון (תוך תקופה נוספות של 3 שנים – תקופה שיכולה להתקצר בנסיבות מסוימות) להפטר חלוט.
ד – ככל שיוכח שהמשך ההליכים נגד החייב לא יביאו תועלת לנושיו, יתאפשר להכריז מיד במועד הכינוס על החייב כפושט רגל.
ההליכים
ההליכים נפתחים בהגשת בקשה לפשיטת רגל הן ע”י החייב והן ע”י מי מנושיו, והיא מוגשת עקב “מעשה פשיטת רגל” המפורטים בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל (כגון הברחת נכסים, בריחה מהארץ, וכו’ – נרחיב בהגדרה זו בהמשך ) שנעשו על ידי החייב.
בקשת פשיטת הרגל כרוכה בתשלום של פיקדון כספי, שכיום ניתן לשלמו גם באמצעות כרטיס אשראי, והגשת עותק מהבקשה בצרוף קבלת תשלום לכונס הרשמי של המחוז הרלוונטי.
לאחר בחינת הבקשה והשלמת מסמכים מגבש הכונס את דעתו.
צו כינוס
במידה ולאחר עיון בקשת פשיטת הרגל ובתגובת הכונס מחליט בית המשפט המחוזי על מתן צו כינוס לנכסי החייב, הרי שכל נכסי החייב מועברים לפיקוח הכונס הרשמי, וזאת עד שיוחלט האם המבקש יוכרז כפושט רגל / יגיע להסדר חובות מול נושיו.
מרגע מתן צו הכינוס לא ניתן לתבוע מהחייב כל סוג ו/או סכום של חוב ע”י הנושים, ולא ניתן לפתוח בהליכים משפטיים אחרים לרבות הליכי הוצל”פ אלא באישור בית המשפט. כמו”כ הנושים אינם יכולים לגבות את חובם באופן עצמאי.