עובדת בהריון שעובדת שישה חודשים במקום העבודה אסור לפטרה, וזאת מכח סע’ 9 בחוק עבודת נשים, תשי”ד-1954. אם המעביד בכל זאת רוצה לפטרה, עליו לבקש היתר ממשרד הכלכלה לפיטורים בהריון. בבקשה עליו להראות שנוצרו נסיבות שבהן אין ברירה אלא לפטר את העובדת שנמצאת בהריון. משרד הכלכלה ישמע את המעביד, ישמע את העובדת ויקבל החלטה אם להתיר את הפיטורים. כל עוד ההליך במשרד הכלכלה מתנהל, והליך שלעיתים יכול להתנהל כמה שבועות טובים, העובדת אמורה להמשיך לעבוד במקום העבודה ולקבל את שכרה. אם המעסיק הוא קבלן כוח אדם, גם הפסקה זמנית של העבודה תיחשב לפיטורים.

מה לגבי עובדת שעבדה פחות מחצי שנה? האם החוק לא מעניק לה הגנה?

ראשית, במקרה של עובדת פחות מחצי שנה, המעביד לא זקוק לאישור ממשרד הכלכלה לפיטורי העובדת ההרה. בנוסף, ייתכן מצב שבו מעביד לוקח עובדת חדשה, לא מרוצה ממנה, ולפיכך רוצה להיפרד ממנה לשלום. כלפי החוק והפסיקה, הרי שבחודשי העבודה הראשונים העבודה היא בגדר ניסיון, גם אם זה לא מוגדר כך בהסכם רשמי. ולפיכך עובדת בהריון בנסיבות כאלה, לא תהייה מוגנת. בעקרון, חוק עבודת נשים פורש את הגנתו על העובדת בהריון מהחודש השישי לעבודתה בלבד (לא להריונה). עם זאת, אם הפיטורים קשורים ונעשים מחמת ההריון, כלומר המעביד שומע הריון ומיד מחליט שלא מתאים לו ומפטר – כאן נכנס לתמונה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר להפלות עובדת מחמת הריונה. כך שפיטורים בהריון שאשה עובדת במקום העבודה פחות משישה חודשים פסולים רק אם יש קשר ישיר בין הפיטורים לבין ההריון. כמו שהסברנו במאמרים קודמים, להוכיח קשר סיבתי בין פיטורים לבין הריון זה קשה, לפעמים נוכיח זאת לפי הנסיבות. למשל, כאשר הכול היה בסדר עד להודעה על ההריון, ויום למחרת ההודעה צץ זימון לשימוע לפני פיטורים עם טענות לתפקוד לקוי  שלא היה להן כל זכר לפני ההודעה על ההריון, בעובדת בתקופת ניסיון כמו במקרה לעיל, יהיה קשה שבעתיים להוכיח קשר בין הפיטורין להריון.

המעביד פיטר עובדת בהריון ללא היתר. האם העובדת חייבת לדרוש לחזור לעבודתה, או שהיא יכולה לתבוע פיצוי כספי?

לפי פסיקת בתי הדין לעבודה, אין כל דרישה בחוק, מעובדת שפוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים, לפעול באופן אקטיבי לצורך חזרה בפועל למקום העבודה. כמו כן הדבר אינו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק. חובת הקטנת הנזק שהעובדת חבה בה, כמו בכל תביעה כמעט, אינה מטילה על העובדת חובה להגיש תביעה לבית הדין, כמו גם בקשה לצו מניעה זמני, תוך כדי ההריון.

הכותב הוא עו”ד צור יוסף, העוסק בין היתר בדיני עבודה ומשמש כיועץ המשפטי לארגון הדיברות. לשאלות נוספות ובכל מקרה פרטני, ניתן לפנות לעו”ד צור יוסף או למערכת האתר.